Conjugation of התבקש
To be asked or requested (to do something). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְבַּקֵּשׁ |
עבר
| אני | הִתְבַּקַּשְׁתִּי |
| אתה / את | הִתְבַּקַּשְׁתָּ |
| הוא / היא | הִתְבַּקֵּשׁ |
| אנחנו | הִתְבַּקַּשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִתְבַּקַּשְׁתֶּם |
| הם / הן | הִתְבַּקְּשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִתְבַּקֵּשׁ |
| רבים | מִתְבַּקְּשִׁים |
עתיד
| אני | אֶתְבַּקֵּשׁ |
| אתה / את | תִּתְבַּקֵּשׁ |
| הוא / היא | יִתְבַּקֵּשׁ |
| אנחנו | נִתְבַּקֵּשׁ |
| אתם / אתן | תִּתְבַּקְּשׁוּ |
| הם / הן | יִתְבַּקְּשׁוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְבַּקֵּשׁ |
| רבים | הִתְבַּקְּשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְבַּקַּשְׁתִּי |
| אתה / את | הִתְבַּקַּשְׁתְּ |
| הוא / היא | הִתְבַּקְּשָׁה |
| אנחנו | הִתְבַּקַּשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הִתְבַּקַּשְׁתֶּן |
| הם / הן | הִתְבַּקְּשׁוּ |
הווה
| יחיד | מִתְבַּקֶּשֶׁת |
| רבים | מִתְבַּקְּשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְבַּקֵּשׁ |
| אתה / את | תִּתְבַּקְּשִׁי |
| הוא / היא | תִּתְבַּקֵּשׁ |
| אנחנו | נִתְבַּקֵּשׁ |
| אתם / אתן | תִּתְבַּקֵּשְׁנָה |
| הם / הן | תִּתְבַּקֵּשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְבַּקְּשִׁי |
| רבים | הִתְבַּקֵּשְׁנָה |