Conjugation of התאסף
to gather, to assemble, to congregate (to gather as a group) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְאַסֵּף |
עבר
| אני | הִתְאַסַּפְתִּי |
| אתה / את | הִתְאַסַּפְתָּ |
| הוא / היא | הִתְאַסֵּף |
| אנחנו | הִתְאַסַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְאַסַּפְתֶּם |
| הם / הן | הִתְאַסְּפוּ |
הווה
| יחיד | מִתְאַסֵּף |
| רבים | מִתְאַסְּפִים |
עתיד
| אני | אֶתְאַסֵּף |
| אתה / את | תִּתְאַסֵּף |
| הוא / היא | יִתְאַסֵּף |
| אנחנו | נִתְאַסֵּף |
| אתם / אתן | תִּתְאַסְּפוּ |
| הם / הן | יִתְאַסְּפוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְאַסֵּף |
| רבים | הִתְאַסְּפוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְאַסַּפְתִּי |
| אתה / את | הִתְאַסַּפְתְּ |
| הוא / היא | הִתְאַסְּפָה |
| אנחנו | הִתְאַסַּפְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְאַסַּפְתֶּן |
| הם / הן | הִתְאַסְּפוּ |
הווה
| יחיד | מִתְאַסֶּפֶת |
| רבים | מִתְאַסְּפוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְאַסֵּף |
| אתה / את | תִּתְאַסְּפִי |
| הוא / היא | תִּתְאַסֵּף |
| אנחנו | נִתְאַסֵּף |
| אתם / אתן | תִּתְאַסֵּפְנָה |
| הם / הן | תִּתְאַסֵּפְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְאַסְּפִי |
| רבים | הִתְאַסֵּפְנָה |