Conjugation of השתיל
to transplant Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַשְׁתִּיל |
עבר
| אני | הִשְׁתַּלְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתַּלְתָּ |
| הוא / היא | הִשְׁתִּיל |
| אנחנו | הִשְׁתַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתַּלְתֶּם |
| הם / הן | הִשְׁתִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁתִּיל |
| רבים | מַשְׁתִּילִים |
עתיד
| אני | אַשְׁתִּיל |
| אתה / את | תַּשְׁתִּיל |
| הוא / היא | יַשְׁתִּיל |
| אנחנו | נַשְׁתִּיל |
| אתם / אתן | תַּשְׁתִּילוּ |
| הם / הן | יַשְׁתִּילוּ |
ציווי
| יחיד | הַשְׁתֵּל |
| רבים | הַשְׁתִּילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִשְׁתַּלְתִּי |
| אתה / את | הִשְׁתַּלְתְּ |
| הוא / היא | הִשְׁתִּילָה |
| אנחנו | הִשְׁתַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִשְׁתַּלְתֶּן |
| הם / הן | הִשְׁתִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַשְׁתִּילָה |
| רבים | מַשְׁתִּילוֹת |
עתיד
| אני | אַשְׁתִּיל |
| אתה / את | תַּשְׁתִּילִי |
| הוא / היא | תַּשְׁתִּיל |
| אנחנו | נַשְׁתִּיל |
| אתם / אתן | תַּשְׁתֵּלְנָה |
| הם / הן | תַּשְׁתֵּלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַשְׁתִּילִי |
| רבים | הַשְׁתֵּלְנָה |