Conjugation of הציב
to place, set, erect Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַצִּיב |
עבר
| אני | הִצַּבְתִּי |
| אתה / את | הִצַּבְתָּ |
| הוא / היא | הִצִּיב |
| אנחנו | הִצַּבְנוּ |
| אתם / אתן | הִצַּבְתֶּם |
| הם / הן | הִצִּיבוּ |
הווה
| יחיד | מַצִּיב |
| רבים | מַצִּיבִים |
עתיד
| אני | אַצִּיב |
| אתה / את | תַּצִּיב |
| הוא / היא | יַצִּיב |
| אנחנו | נַצִּיב |
| אתם / אתן | תַּצִּיבוּ |
| הם / הן | יַצִּיבוּ |
ציווי
| יחיד | הַצֵּב |
| רבים | הַצִּיבוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִצַּבְתִּי |
| אתה / את | הִצַּבְתְּ |
| הוא / היא | הִצִּיבָה |
| אנחנו | הִצַּבְנוּ |
| אתם / אתן | הִצַּבְתֶּן |
| הם / הן | הִצִּיבוּ |
הווה
| יחיד | מַצִּיבָה |
| רבים | מַצִּיבוֹת |
עתיד
| אני | אַצִּיב |
| אתה / את | תַּצִּיבִי |
| הוא / היא | תַּצִּיב |
| אנחנו | נַצִּיב |
| אתם / אתן | תַּצֵּבְנָה |
| הם / הן | תַּצֵּבְנָה |
ציווי
| יחיד | הַצִּיבִי |
| רבים | הַצֵּבְנָה |