Conjugation of המהם
to hum Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַמְהֵם |
עבר
| אני | הִמְהַמְתִּי |
| אתה / את | הִמְהַמְתָּ |
| הוא / היא | הִמְהֵם |
| אנחנו | הִמְהַמְנוּ |
| אתם / אתן | הִמְהַמְתֶּם |
| הם / הן | הִמְהֲמוּ |
הווה
| יחיד | מְהַמְהֵם |
| רבים | מְהַמְהֲמִים |
עתיד
| אני | אֲהַמְהֵם |
| אתה / את | תְּהַמְהֵם |
| הוא / היא | יְהַמְהֵם |
| אנחנו | נְהַמְהֵם |
| אתם / אתן | תְּהַמְהֲמוּ |
| הם / הן | יְהַמְהֲמוּ |
ציווי
| יחיד | הַמְהֵם |
| רבים | הַמְהֲמוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִמְהַמְתִּי |
| אתה / את | הִמְהַמְתְּ |
| הוא / היא | הִמְהֲמָה |
| אנחנו | הִמְהַמְנוּ |
| אתם / אתן | הִמְהַמְתֶּן |
| הם / הן | הִמְהֲמוּ |
הווה
| יחיד | מְהַמְהֶמֶת |
| רבים | מְהַמְהֲמוֹת |
עתיד
| אני | אֲהַמְהֵם |
| אתה / את | תְּהַמְהֲמִי |
| הוא / היא | תְּהַמְהֵם |
| אנחנו | נְהַמְהֵם |
| אתם / אתן | תְּהַמְהֵמְנָה |
| הם / הן | תְּהַמְהֵמְנָה |
ציווי
| יחיד | הַמְהֲמִי |
| רבים | הַמְהֵמְנָה |