Conjugation of היווה
to constitute Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַוּוֹת |
עבר
| אני | הִוִּיתִי |
| אתה / את | הִוִּיתָ |
| הוא / היא | הִוָּה |
| אנחנו | הִוִּינוּ |
| אתם / אתן | הִוִּיתֶם |
| הם / הן | הִוּוּ |
הווה
| יחיד | מְהַוֶּה |
| רבים | מְהַוִּים |
עתיד
| אני | אֲהַוֶּה |
| אתה / את | תְּהַוֶּה |
| הוא / היא | יְהַוֶּה |
| אנחנו | נְהַוֶּה |
| אתם / אתן | תְּהַוּוּ |
| הם / הן | יְהַוּוּ |
ציווי
| יחיד | הַוֵּה |
| רבים | הַוּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִוִּיתִי |
| אתה / את | הִוִּית |
| הוא / היא | הִוְּתָה |
| אנחנו | הִוִּינוּ |
| אתם / אתן | הִוִּיתֶן |
| הם / הן | הִוּוּ |
הווה
| יחיד | מְהַוָּה |
| רבים | מְהַוּוֹת |
עתיד
| אני | אֲהַוֶּה |
| אתה / את | תְּהַוִּי |
| הוא / היא | תְּהַוֶּה |
| אנחנו | נְהַוֶּה |
| אתם / אתן | תְּהַוֶּינָה |
| הם / הן | תְּהַוֶּינָה |
ציווי
| יחיד | הַוִּי |
| רבים | הַוֶּינָה |