Conjugation of הוצא
masculine singular imperative of הוֹצִיא (hotsí) Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | הוּצֵאתִי |
| אתה / את | הוּצֵאתָ |
| הוא / היא | הוּצָא |
| אנחנו | הוּצֵאנוּ |
| אתם / אתן | הוּצֵאתֶם |
| הם / הן | הוּצְאוּ |
הווה
| יחיד | מוּצָא |
| רבים | מוּצָאִים |
עתיד
| אני | אוּצָא |
| אתה / את | תּוּצָא |
| הוא / היא | יוּצָא |
| אנחנו | נוּצָא |
| אתם / אתן | תּוּצְאוּ |
| הם / הן | יוּצְאוּ |
נקבה
עבר
| אני | הוּצֵאתִי |
| אתה / את | הוּצֵאת |
| הוא / היא | הוּצְאָה |
| אנחנו | הוּצֵאנוּ |
| אתם / אתן | הוּצֵאתֶן |
| הם / הן | הוּצְאוּ |
הווה
| יחיד | מוּצֵאת |
| רבים | מוּצָאוֹת |
עתיד
| אני | אוּצָא |
| אתה / את | תּוּצְאִי |
| הוא / היא | תּוּצָא |
| אנחנו | נוּצָא |
| אתם / אתן | תּוּצֶאנָה |
| הם / הן | תּוּצֶאנָה |