Conjugation of הגן
singular definite form of גן (gan): the garden Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהָגֵן |
עבר
| אני | הֵגַנְתִּי |
| אתה / את | הֵגַנְתָּ |
| הוא / היא | הֵגֵן |
| אנחנו | הֵגַנּוּ |
| אתם / אתן | הֲגַנְתֶּם |
| הם / הן | הֵגֵנּוּ |
הווה
| יחיד | מֵגֵן |
| רבים | מְגִנִּים |
עתיד
| אני | אָגֵן |
| אתה / את | תָּגֵן |
| הוא / היא | יָגֵן |
| אנחנו | נָגֵן |
| אתם / אתן | תָּגֵנּוּ |
| הם / הן | יָגֵנּוּ |
ציווי
| יחיד | הָגֵן |
| רבים | הָגֵנּוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֵגַנְתִּי |
| אתה / את | הֵגַנְתְּ |
| הוא / היא | הֵגֵנָּה |
| אנחנו | הֵגַנּוּ |
| אתם / אתן | הֲגַנְתֶּן |
| הם / הן | הֵגֵנּוּ |
הווה
| יחיד | מְגִנָּה |
| רבים | מְגִנּוֹת |
עתיד
| אני | אָגֵן |
| אתה / את | תָּגֵנִּי |
| הוא / היא | תָּגֵן |
| אנחנו | נָגֵן |
| אתם / אתן | תָּגֵנָּה |
| הם / הן | תָּגֵנָּה |
ציווי
| יחיד | הָגֵנִּי |
| רבים | הָגֵנָּה |