Conjugation of הבליט
to emphasize Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַבְלִיט |
עבר
| אני | הִבְלַטְתִּי |
| אתה / את | הִבְלַטְתָּ |
| הוא / היא | הִבְלִיט |
| אנחנו | הִבְלַטְנוּ |
| אתם / אתן | הִבְלַטְתֶּם |
| הם / הן | הִבְלִיטוּ |
הווה
| יחיד | מַבְלִיט |
| רבים | מַבְלִיטִים |
עתיד
| אני | אַבְלִיט |
| אתה / את | תַּבְלִיט |
| הוא / היא | יַבְלִיט |
| אנחנו | נַבְלִיט |
| אתם / אתן | תַּבְלִיטוּ |
| הם / הן | יַבְלִיטוּ |
ציווי
| יחיד | הַבְלֵט |
| רבים | הַבְלִיטוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִבְלַטְתִּי |
| אתה / את | הִבְלַטְתְּ |
| הוא / היא | הִבְלִיטָה |
| אנחנו | הִבְלַטְנוּ |
| אתם / אתן | הִבְלַטְתֶּן |
| הם / הן | הִבְלִיטוּ |
הווה
| יחיד | מַבְלִיטָה |
| רבים | מַבְלִיטוֹת |
עתיד
| אני | אַבְלִיט |
| אתה / את | תַּבְלִיטִי |
| הוא / היא | תַּבְלִיט |
| אנחנו | נַבְלִיט |
| אתם / אתן | תַּבְלֵטְנָה |
| הם / הן | תַּבְלֵטְנָה |
ציווי
| יחיד | הַבְלִיטִי |
| רבים | הַבְלֵטְנָה |