Conjugation of דמע
to weep, to tear up Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִדְמֹעַ |
עבר
| אני | דָּמַעְתִּי |
| אתה / את | דָּמַעְתָּ |
| הוא / היא | דָּמַע |
| אנחנו | דָּמַעְנוּ |
| אתם / אתן | דְּמַעְתֶּם |
| הם / הן | דָּמְעוּ |
הווה
| יחיד | דּוֹמֵעַ |
| רבים | דּוֹמְעִים |
עתיד
| אני | אֶדְמַע |
| אתה / את | תִּדְמַע |
| הוא / היא | יִדְמַע |
| אנחנו | נִדְמַע |
| אתם / אתן | תִּדְמְעוּ |
| הם / הן | יִדְמְעוּ |
ציווי
| יחיד | דְּמַע |
| רבים | דִּמְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | דָּמַעְתִּי |
| אתה / את | דָּמַעְתְּ |
| הוא / היא | דָּמְעָה |
| אנחנו | דָּמַעְנוּ |
| אתם / אתן | דְּמַעְתֶּן |
| הם / הן | דָּמְעוּ |
הווה
| יחיד | דּוֹמַעַת |
| רבים | דּוֹמְעוֹת |
עתיד
| אני | אֶדְמַע |
| אתה / את | תִּדְמְעִי |
| הוא / היא | תִּדְמַע |
| אנחנו | נִדְמַע |
| אתם / אתן | תִּדְמַעְנָה |
| הם / הן | תִּדְמַעְנָה |
ציווי
| יחיד | דִּמְעִי |
| רבים | דְּמַעְנָה |