Conjugation of דיכא
to crush, to overpower, to suppress Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְדַכֵּא |
עבר
| אני | דִּכֵּאתִי |
| אתה / את | דִּכֵּאתָ |
| הוא / היא | דִּכֵּא |
| אנחנו | דִּכֵּאנוּ |
| אתם / אתן | דִּכֵּאתֶם |
| הם / הן | דִּכְּאוּ |
הווה
| יחיד | מְדַכֵּא |
| רבים | מְדַכְּאִים |
עתיד
| אני | אֲדַכֵּא |
| אתה / את | תְּדַכֵּא |
| הוא / היא | יְדַכֵּא |
| אנחנו | נְדַכֵּא |
| אתם / אתן | תְּדַכְּאוּ |
| הם / הן | יְדַכְּאוּ |
ציווי
| יחיד | דַּכֵּא |
| רבים | דַּכְּאוּ |
נקבה
עבר
| אני | דִּכֵּאתִי |
| אתה / את | דִּכֵּאת |
| הוא / היא | דִּכְּאָה |
| אנחנו | דִּכֵּאנוּ |
| אתם / אתן | דִּכֵּאתֶן |
| הם / הן | דִּכְּאוּ |
הווה
| יחיד | מְדַכֵּאת |
| רבים | מְדַכְּאוֹת |
עתיד
| אני | אֲדַכֵּא |
| אתה / את | תְּדַכְּאִי |
| הוא / היא | תְּדַכֵּא |
| אנחנו | נְדַכֵּא |
| אתם / אתן | תְּדַכֶּאנָה |
| הם / הן | תְּדַכֶּאנָה |
ציווי
| יחיד | דַּכְּאִי |
| רבים | דַּכֶּאנָה |