Conjugation of בוטא
to be expressed, to be stated Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | בֻּטֵּאתִי |
| אתה / את | בֻּטֵּאתָ |
| הוא / היא | בֻּטָּא |
| אנחנו | בֻּטֵּאנוּ |
| אתם / אתן | בֻּטֵּאתֶם |
| הם / הן | בֻּטְּאוּ |
הווה
| יחיד | מְבֻטָּא |
| רבים | מְבֻטָּאִים |
עתיד
| אני | אֲבֻטָּא |
| אתה / את | תְּבֻטָּא |
| הוא / היא | יְבֻטָּא |
| אנחנו | נְבֻטָּא |
| אתם / אתן | תְּבֻטְּאוּ |
| הם / הן | יְבֻטְּאוּ |
נקבה
עבר
| אני | בֻּטֵּאתִי |
| אתה / את | בֻּטֵּאת |
| הוא / היא | בֻּטְּאָה |
| אנחנו | בֻּטֵּאנוּ |
| אתם / אתן | בֻּטֵּאתֶן |
| הם / הן | בֻּטְּאוּ |
הווה
| יחיד | מְבֻטֵּאת |
| רבים | מְבֻטָּאוֹת |
עתיד
| אני | אֲבֻטָּא |
| אתה / את | תְּבֻטְּאִי |
| הוא / היא | תְּבֻטָּא |
| אנחנו | נְבֻטָּא |
| אתם / אתן | תְּבֻטֶּאנָה |
| הם / הן | תְּבֻטֶּאנָה |